יעקב אנטמן בן ה-93 נולד בצ'כוסלובקיה, במשפחה שהיו בה שישה בנים ושלוש בנות. הוא חי בכפר סבא מאז שעלה לארץ ישראל, בשנת 1936. יעקב היה אז בן 18, ועלה ארצה עם אחיו הגדול. "היינו משפחה ציונית," אומר יעקב, "והאמנו שיהודים צריכים לחיות בארץ ישראל."

השניים החליטו להיות חקלאים, ולכן קנו חלקת אדמה בכפר סבא, שם כבר היו להם שני אחים ואחות. לא היה להם ידע בחקלאות, אבל היה להם הרבה רצון ולכן הצליחו.

"רצינו לעבד את האדמה, אבל תחילה היינו צריכים לעקור את האיקליפטוסים שצמחו על אדמתנו," מספר יעקב, "האדמה הייתה קשה ויבשה. הובלנו מים על גבי חמורים, ורק אחרי שהאדמה התרככה הצלחנו לְסלק את העצים ולנטוע פרדס."

בינתיים עלו ארצה יתר בני המשפחה וכולם התיישבו בכפר סבא. ששת האחים עבדו בפרדס בשותפות מלאה; עבדו קשה, והתחלקו שווה בשווה ברווחים.

יעקב זוכר את רחובות כפר סבא בזמן ההוא: "בחורפים קשים היה הגשם סוחף את הכבישים, נפערו בהם בורות ואי אפשר היה לנסוע בעגלות"

יעקב חי עם משפחתו בבית קטן מוקף גינה פורחת. הפרדס המשפחתי, שצמחו בו תפוזים ואתרוגים, הניב פירות עד השנים האחרונות. עכשיו בונים על חלקת האדמה שכונה חדשה.

יעקב נזכר בנס שאירע לו בימיו הראשונים בכפר סבא:

"באותו זמן עבדתי בפרדס אצל אחד האיכרים. תפקידי היה לסחוב סלים ולהוביל תפוזים לבית האריזה. ביום שישי אחד איחרתי לעבוד, וחששתי שלא אספיק להגיע הביתה לפני כניסת השבת. חיכיתי לשווא לסוס ועגלה ואז החלטתי לחזור ברגל. החושך ירד אט אט ואני חששתי, כי הדרך עברה בשטח שהיה שייך לערבים. בינתיים בני המשפחה בבית שסיימו את התפילה דאגו לי ויצאו לחפש אותי רכובים על סוסים. הפרשה נגמרה בטוב: בעל אחוזה ערבי שעבר בדרך אסף אותי והביא אותי בשלום הביתה.

יעקב אנטמן

התמונה באדיבות יעקב אנטמן.