בקיץ של שנת 1921, אחרי שכפר סבא נהרסה בידי פורעים מקלקיליה, החל שיקום אטי של המושבה. כפר סבא צמחה, אך במשך שנים היא הייתה אחת מן המושבות הקטנות.

אדמות כפר סבא נמצאו מתאימות לנטיעת הדרים, ובתוך שנים ספורות החליפו 2,000 דונם של פרדסים, שנחשבו ענף רווחי יותר, את מטעי השקדים.

לפני 80 שנה עשתה כפר סבא צעדים גדולים קדימה: האוכלוסייה שלה גדלה, ענף ההדרים המשיך להתרחב, ובמשך החורף עסקו מאות ואף אלפי עובדים בקטיף, באריזה, ובמשלוח הפרי לשווקים. תחילה התגאתה כפר סבא ב"עבודה עברית", ורק פועלים יהודים עבדו במשקים החקלאיים; אך מחסור בפועלים אילץ את בעלי הפרדסים במושבה להעסיק גם פועלים ערבים. העסקת הפועלים הערבים הביאה לעימותים קשים בין אלו שדרשו "עבודה עברית", כלומר להעסיק רק פועלים יהודים, לבין איכרים במושבה שרצו להעסיק גם ערבים.

באותן שנים של פיתוח וצמיחה היו בקרב אנשי כפר סבא חילוקי דעות באשר להמשך דרכה של המושבה:

היו כאלה שקראו לפיתוח ולהרחבה של המושבה. לשם כך הם הקימו במושבה הקטנה בנק, ובנו עבור הפועלים שכונות. כנגדם היו אלה שהתנגדו לפיתוח מהיר, ורצו שכפר סבא תמשיך להיות יישוב כפרי. אבל ויכוחים לחוד ומעשים לחוד, ועד שהוקמה המדינה כפר סבא גדלה והתפתחה.

קבוצה לבניית תעלות בטון בהנהלת יהושע גרוצקי, בפרדס רבינוביץ שבכפר סבא, בשנת 1933.

סוללים את הכביש הראשון בכפר סבא, 1933

תמונות: דניאל קפלן.לע"מ