הבאר הראשונה במושבה נחפרה ב- 1906. עד אותה שנה נאלצו הפועלים שעבדו באדמות כפר סבא להביא מים מבאר שליד קבר בנימין או מעֵין אל חי (כפר מל"ל כיום).

את חפירת הבאר, לעומק 17 מטר, מימנו בעלי האדמות; כל אחד מהם שילם 100 פרנק (המטבע הצרפתי ששימש אז בעסקאות בארץ ישראל) עבור חלקת אדמה, ו- 76 פרנק נוספים להוצאות משותפות, שכללו חפירת באר מים ובניית מבנה למגורי הפועלים, הוא הח'אן העומד על מקומו עד היום.

כך תיאר אחד מראשוני המתיישבים את המציאוּת של אותן שנים:

"את הבאר אין מי שינקה וכשנפלה לתוכה איזו נבֵלה נשארים המים מקולקלים במשך שבועות רבים וגורמים להרבה מחלות. הבאר בנויה למחצה ופתוחה מלמעלה ועליה גלגל עץ ושרשרת, אשר משני קצותיה קשורים פחים למים. גם שוקת הקימו ליד הבאר להשקיית הבהמות. תור ארוך היה שם תמיד, כי לשאוב פה מים יארך זמן רב. צריך היה לסובב את הגלגל עד שהפח יגיע אל פני המים, בעומק רב, ודרושה הייתה הִתְמחות מסוימת כדי למלא את הפח. לא פעם קרו כל מיני צרות ופגעים, כגון ניתוק השלשלת באמצע השאיבה, נקיעת רגליים בחוֹר שנפרץ במכסה הקרשים של הבאר ונפילת כלים לתוך הבאר".

כשפסק השימוש בבאר החליט ועד המושבה לכסות אותה. אחרי שנים, כשעיריית כפר סבא ביקשה להרחיב את משרדי המזכירות, נוצר במהלך עבודתם של הפועלים סדק ברצפה שהלך והתרחב עד שהתגלתה הבאר הישנה. יתרה מזו, בקרקעית הבאר הנקייה נחשף "סליק" – מעין תא עשוי מתכת להסתרת נשק. ב"סליק" הוחבא נשק לפני קום המדינה, כשהאנגלים לא אפשרו לאנשי היישוב להצטייד בנשק להגנתם.

עיריית כפר-סבא ביצעה עבודות שימור בבאר והכשירה אותה לתצוגה.

התמונה באדיבות ארכיון עיריית כפר סבא.